My Great Web page

יום שלישי, 11 בספטמבר 2012

אופנה: איך לעבור את החגים ולהשאר בחיים



החגים הבאים עלינו לטובה טומנים בחובם אתגרים לא פשוטים לחובבות האופנה שבינינו – מה ללבוש, עם מה, האם מותר לחזור על אותו בגד פעמיים ומה הקשר של השקפקפים המיתולוגיים לכל זה; לפניכן מדריך מקוצר להישרדות אופנתית בימים הנוראים.


נוחות לצד שיק. קאלה 

נעליים – העיקר הנוחות
לאור העובדה שהימים הנוראים עוברים על מרביתנו בעיקר בשהייה ממושכת בבית הכנסת, ובעיקר בעמידה, חשוב מאוד להצטייד מראש ולהגיע בנעליים נוחות. אמנם, ביום כיפור מתגמדת הבעיה לאור העובדה שמחצית מהנשים (עד גיל 40 לערך) מגיעות בכפכפי הוויאנס ותחליפיהן ואילו המחצית השניה מגיעות כשלרגליהן שקפקפי הים האהובים והנוסטלגיים.
עם זאת, בראש השנה הבא עלינו לטובה, צפויה לרובנו עמידה ממוצעת של כ-8 שעות במצטבר, נתון המחייב בסיס יציב ונח שאפשר יהיה לעמוד עליו, או לכל הפחות לדדות בו בכבוד. לפיכך, גם אם החלטת שלא להגיע בנעליים שטוחות, מומלץ שלא להגיע בנעליים בעלות עקב אימתני בגובה 10 ס"מ ומעלה. הגב וכפות הרגליים שלך יודו לך. יודגש כי עצה זו פונה לאדוקות שבינינו; אם את בעניין של גיחה קצרה לכל נדרי ונעילה, מגוון הנעלים גדל – אך חשוב לזכור שהתעלפות בעקבים עלולה להיות כרוכה בסכנת חיים.

עקבים גבוהים עשויים להיות קטלניים. ויקטוריה בקהאם


מחלקת הטקסטיל
גם בתחום ההלבשה, הכלל החשוב ביותר הוא נוחות. אמנם, בשאר ימות השנה ראוי ואף רצוי להחרים את הסיסמא האלמותית והשקרית הגורסת כי "את הכי יפה כשנוח לך", אך בימים הנוראים ניתן לאמץ כלל זה לנוכח הנסיבות המקילות.
לפיכך, מומלץ לבחור בתלבושת שתאפשר נוחות מירבית וכזו שאינה כוללת שכבות על גבי שכבות של בדים מבדים שונים, שתחייב את הלובשת לסדר ולהתעסק באופן כפייתי בשלל מלבושיה במשך כל זמן התפילה (רמז: אם השמלה שלך דורשת לבישת חולצה וחצאית מתחתיה, הרי שהיא לא עומדת בקריטריונים הנ"ל).
לעניין שחזור בגדים וחזרה על בגד שכבר נלבש בעבר – פשיטא שבגד שנלבש בראש השנה, אין ללבשו שנית ביום כיפור הסמוך לאחריו (כן, גם אם הבגד נלבש ביום א' דראש השנה והספקת להפציע לאחר מכן במלבושים אחרים). ניתן להפר כלל זה בשני מקרים בלבד: האחד, אם בשני המועדים הנ"ל התפללת בשני בתי כנסת שונים, בערים שונות, דבר המוריד באופן דרסטי את הסיכון שיש מי שתשים לב לכפילות המצערת; והשני – אם הגיל הממוצע בעזרת הנשים בבית הכנסת בו את מתפללת עולה על 80, נתון המבטיח כי החשש שלבושך יעסיק את אותן קשישות נכבדות הוא נמוך למדי.

פשוט ונוח. זארה



אביזרים או לא להיות
בשקיות המסורתיות אותן נושאות אמי ואני לבית הכנסת בימים הנוראים מזה שנים ארוכות, מככבים להם באופן קבע שלושה פריטים שבלעדיהם, כך נראה, אין שום סיכוי לצלוח עוד סבב חגים. על הפריטים הנצחיים הללו נמנים המחזור (בסיסי), ממחטות אף (מיועדות בתחילה למקוררות שבינינו – ולכולן, אחרי כשלוש שעות במזגן המקפיא של בית הכנסת) ואחרון אך לא פחות הכרחי – פריט לבוש מחמם כלשהו; זה האחרון יכול להגיע בצורת צעיף, קרדיגן, ואף פליז (למי שממש, ממש, לא אכפת לה איך זה נראה) ואין לוותר עליו בשום פנים ואופן. עם זאת, אם את חפצה בחופשת מחלה מהצום ומעדיפה להעביר גם את חול המועד סוכות מכורבלת עם ספל תה מהביל וקלגרון, ניתן ואף רצוי לחרוג מכלל זה.

לא לשכוח ללבוש שכבה חמה. אמה ווטסון


לדפוק כניסה – בחירה מודעת או כורח המציאות?
חשוב מאוד לציין שבמרבית בתי הכנסת משולה ההגעה לתפילות הימים הנוראים כהגעה לתפילת ערב שבת בשעת סיום "לכה דודי”, בה מסתובבות כל נשות העזרה על עקביהן ונושאות עיניהן אל המאחרת הסוררת. במהלך תפילות החגים, תזכי לקבלת פנים כגון זו בין אם תהיי השניה, החמישית או האחרונה להכנס לעזרת הנשים. בניגוד לחתונות, בהן נוהגות בדרך כלל בנות המין הנשי להרגיע את עצמן ואת חברותיהן ש"אף אחד לא שם לב מה את לובשת, זוכרים מקסימום את הכלה!" - הרי שבחגים, מלבושים, נעליים ושאר מרעין בישין מעסיקים את נשות הקהילה עד בלי די. לפיכך, ולאור העובדה שלא משנה באיזה שלב של התפילה תגיעי לבית הכנסת, תזכי לאינספור מבטים בוחנים מכף רגל ועד ראש – נראה כי יש ליתן את הדעת על כך שבגדים יוצאי דופן (לדוגמא, שמלת ורוד פוקסיה בשילוב פרחי ענק בגווני ירוק מרקר) וכן צעדים רועמים בנעלי עקב ימשכו תשומת לב רבה עוד יותר מהרגיל ועשויים להותיר את הלובשת/נועלת בתחושה חזקה של אי נעימות ומבוכה רבתי.

מוטב לא להגזים עם השמלה. הילארי סוונק

אכן, השרדות אופנתית בחגים אינה משימה פשוטה, אך יש לזכור שבניגוד לנהוג בימים כתיקונם, נוחות היא שם המשחק הפעם. על כן לא נותר לנו אלא להמתין בסבלנות למשב הרוח הסתווי הראשון שיביא איתו שוב את העקבים האימתניים והאהובים, השמלות נטולות השסע, שמאפשרות פסיעות ברוחב של כ-20 ס"מ בלבד, והאביזרים הנוצצים והמלהיבים. ועד אז – שקפקפים, הנה אנחנו באות!





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אופנת סרוגות