דבר תורה לפורים - הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

לאחי ורעי ה' עליהם יחיו  יש בליבנו שמחה מרובה, בעזרת ה' יתברך ביום חמישי נהיה כולנו יחד, כאיש אחד בלב אחד, בהיכל הישיבה הקדושה שובה ישראל באשדוד ונתחזק ונקבל על עצמו קבלות בדרך ה', הדור קיבלוה בימי אחשורוש, זה זמן מיוחד לקבלות חדשות בתורה וביראת שמים ובעבודת ה'.  הנה אמרו חז"ל אסתר סוף כל הניסים וכשנתעמק ונתבונן נמצא דבר של פלא גדול בכל הניסים אשר ראינו אצל אבותינו, קריעת ים סוף, יציאת מצרים, המן ארבעים שנה, בארה של מרים, מלחמת סנחריב וכו' וכו', ראינו ניסים ברורים, פרעה הרשע נענש הדברים היו גלויים בלי עליות ומורדות. אך בכל העניין של פורים רואים רגעים של תקוה, רגעים של חרדה, רגעים של שמחה, רגעים של יאוש, אין דברים ברורים ומוכרעים בפעם אחת.  ונתעמק לבאר הדברים המדרשים מביאים: המן ומרדכי היו מקורבים מאוד למלך עם הערכה למרדכי מיושב, נבון, חכם וכו' והנה פתאום מרדכי יורד והמן מתקרב מאוד הביטחון של היהודים יורד בממלכה, אך פתאום שוב חוזרת התקוה המלך מוציא להורג את זרש אשתו ואסתר ממשפחת מרדכי יהודיה נלקחת לבית המלך להיות מלכה הביטחון של היהודים חוזר אליהם, הנה אחותנו בתנו בבית המלך המלכה, והצפיות והתקוות גדולות. עוברים ימים, שבועות ובני ישראל שומעים שבכלל אסתר לא גילתה את עמה ואת מולדתה והמלך בכלל לא יודע על יהדותה, שוב הביטחון יורד לעם ישראל והדברים מחמירים המן מתחזק בבית המלך נהיה מהבחירים והחשובים ושנאתו ליהודים ידועה ורדיפתו ליהודים מורגשת, עם ישראל נופל ליאוש חמור מאוד.  בתוך כל הצער הזה מרדכי היהודי שומע בגתן ותרש מתכננים להרוג את המלך, מרדכי מציל את המלך דבר זה מחזק את העם היהודי בבית המלך ושוב מחזק את התקוה של היהודים ואת ביטחונם.  אך בני ישראל שוב שומעים שמועות על מזימות קשות שהמן וזרש זוממים על עם ישראל, פחד ואימה וחרדה והמצב מתדרדר הידיעה על הגזירה לאבד וכו' את כל היהודים, מרדכי גוזר תענית, אסתר מכינה סעודה לאחשורוש והמן, בני ישראל בטוחים שהנה אחותם תצילם בסעודה הראשונה תדבר בפני המלך, אך שוב יאוש אסתר בסעודה הראשונה לא אומרת מאומה. אחרי כל כך קושי של עליות ומורדות באה הישועה הגדולה לעם ישראל וזה אסתר סוף כל הניסים, עד אסתר המלכה הניסים היו ברורים קריעת ים סוף, מלחמת סנחריב וכו', אך מאסתר המלכה גם הישועות הם בעליות ומורדות, רגעים של תקוה, רגעים של יאוש, רגעים של שמחה, רגעים של עצבות, אך מי שיראת ה' מול עיניו יודע לראות את האמת ולדעת את כל המגילה שהיא מלאה בעליות ומורדות.  וכך חיינו בדור הזה חיים של עליות ומורדות וגם שנמצאים ברגעים למטה בעוד ימים, רגעים, שבועות ההמשך יבוא והתקוה והישועה תהיה עמנו.  כך אנו רואים בשנים האחרונות את כל התלאה ויודעים שבאחרית, בסוף כל המסע הארוך הזה הישועה תהיה על קרקע בטוחה ויציבה  וזה החודש שממנו צומחות הישועות הגדולות.  ה' עוז לעמו יתן. ה' יברך את עמו בשלום.

שמחה של מצוה לאחי ורעי היקרים ה' עליהם יחיו ונזכה כולנו לישועות גדולות והצלחה מרובה: הנה ימים אלו ימים אשר האמת נעדרת בהם וככל שהימים עוברים המלחמה עם היצר הרע בענייני אמונה קשים ביותר, אך עלינו לדעת שזו המלחמה של הדור האחרון לפני ביאת משיח צדקנו, דברים אשר מקשים על האמונה אך האדם צריך להתחזק באמונה בכל כוחו ולהתעלות על כל הרוחות הרעות אשר מנשבות בעולם ולתת מבטחו ויהבו על ה' ולילך בגדר של תמים תהיה עם ה' אלוקיךולעבוד את הקב"ה בשמחה. וידוע כי השמחה האמיתית היא רק שמחה של מצוה ואותיות שמחה בשינוי הם "חמישה" ואמרו חז"ל השמחה היא רק על ידי חמישה חומשי תורה, השמחה האמיתית היא רק על ידי תורתנו הקדושה וכל עוד אין באדם שלמות בנפש ונפשו פגומה בדרכים ומעשים רעים לעולם לא תהיה השמחה אמיתית בליבו. וזה מה שאמר דוד המלך: "שובי נפשי למנוחיכי כי ה' גמל עליכי", מתי הנפש שבה למנוחה מכל צרה ומכל צער ומצוקה ומכל מכאוב, רק כאשר היא שבה אל הקב"ה למנוחיכי, אך אם הנפש רחוקה מהקב"ה אין האדם יכול להרגיש שלמות בנפש ומרגיש ריקנות וחוסר שמחה בנפשו ואז נכנס לעצבות. וידוע שאין דבר קשה מן העצבות ובעצבות אי אפשר להגיע לשום מעלה ולשום ברכה ולשום השגה וידוע שאין מידה קשה מן העצבות אשר מורידה הברכה ומורידה את האדם לבאר שחת. אך אם האדם נמצא בזמן קשה עצבות אסורה, מרירות מותרת דעל ידי מרירות האדם אוסף כוחות ותעצומות נפש לעלות ולהתעלות ולצאת מן המצבים הקשים והרעים. וכאשר יהיה האדם שלם בנפשו יוכל למשוך עליו ברכה מהקב"ה. והנה דוד המלך אמר בתהלים: "כאיל תערוג על אפיקי כמים כן נפשי תערוג אליך אלוקים". הנה אמרו חז"ל: האיל חיה אשר מידת חסידות יש בה וכאשר ישנם שנים של בצורת ואין מים לשתות מתאספים החיות אצל האיל והאיל בוכה להקב"ה ומבקש עבור כל החיות מים. והנה אם איל כך נוהג שאין לו יצר הטוב קל וחומר האדם חייב להאמין אמונה שלמה ולשים את כל יהבו על הקב"ה ולהיות בשמחה גדולה בכל אשר יתן לו ה'. אך היסוד הראשון בשמחה גדולה והשמחה צריכה להיות שמחה אמיתית לא על ידי יין, משום שכשנדקדק בפסוק "כן נפשי", "כן" כמניין יין ועומק הדברים עם אמונה "וכן" כיין, אך יין של שמחה אמיתית אשר מגיעה מכוח "שובי נפשי למנוחיכי". וכך הישועה וההצלחה באים לאדם. וברכת ה' היא תעשיר ולא תוסיף עצב עימה.