My Great Web page

יום ראשון, 22 ביוני 2014

חבל שאי אפשר ללכת ...?

חבל שאי אפשר ללכת ...?




מי לא מכיר.ה את המשפטים הבאים -

אל תסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו


אין תוכו כברו.


העיקר זה האופי.


העיקר האישיות.


הבגד הוא רק כלי.


והאהוב עליי - כל כבודה בת מלך פנימה. 














ההתעסקות עם פנים וחוץ איננה דבר חדש בן זמננו, אנו מוצאים לה

אזכורים כבר בסיפורי התנ"ך. 

לאחר שאדם וחווה אוכלים מעץ הדעת טוב ורע נכתב:

"וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת."


הדעת שנפלה עליהם גילתה כי ערומים הם.

מכאן אנו לומדים כי : רע = עירום. טוב = מלבו

שים.

למעשה אדם וחווה הם הסטייליסטים הראשונים, מעצבי האופנה

הקדומים ביותר.













סיפור תנ"כי נוסף -


וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו--כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, 

לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים.


כתונת של יעקב באה להביע אהבה יתרה לבנו. 

האהבה הגדולה - רגש פנימי קיבל ביטוי חיצוני

בדמות כתנת פסים חומרית למדי. 

מי אמר שאין מקום לחיצוניות?








בימי הראשונים באולפנא, רציתי להיות שייכת 

ולהתאים עצמי לנוף.


עקב כך שהמלתחה שלי טרם הכילה חולצות 4\3 לפי התקן, נאלצתי

לנקוט בדרכים יצירתיות.


ע"מ 'לגייר' את החולצות שלי גזרתי גרביונים צבעוניים שיהוו מין 

תוספת מעניינת לשרוול הקצר. 


'הדוסית' של הכיתה (זאתי שהלכה עם גרביונים 30 דנייר גם בקיץ) 

צחקה עלי ללא הרף.


אולי זה נבע מהתנשאות טהורה ויכול להיות שזה נבע מכך שבשם

החוש האומנותי שלי הגדלתי לעשות ובחרתי ללבוש שרוולים 

מגרביונים 

בצבעים שונים. שיהיה שמח בעין, שלא ישעמם)

בכל מקרה, זאת היתה הדרך שלי לבטא את עצמי. 


זאת אני. זאת מיכל. 











לאחר כמה זמן נכנס הקטע של תלבושת אחידה.


אפשר לומר שפחות התחברתי לתבניתיות הזו שכפו עלינו.


אמנם במקור הכוונה הייתה חיובית, רצו לטשטש הבדלים 

ומעמדות, 

ניסו להשיג שוויון.

התוצר לוואי שנגרם הוא שלילת הביטוי האישי. 


השדר שקיבלנו הוא של חוסר אמון בנו ובבחירות שלנו.


במקום לחנך לפשטות וענווה תקפו את הסימפטומים החיצוניים. 


מישהו אמר כשל חינוכי?

כל תקופה בחיי מאופיינת בסגנון לבוש משלה.

כולל התקופה הפמיניסטית הרדיקלית, בה סרבתי לשמש כקולב

ולהיות חלק מהעדר ולבשתי רק חולצות בסיס שחורות. "יש לי

אופי, אני לא 

צריכה את הקישוטים החיצוניים הללו" בין אם נרצה או לא - הלבוש שלנו הוא כרטיס הביקור שלנו.


בכל אווטפיט אנחנו בוחרים כיצד להציג את עצמנו

אז בפעם הבאה שאת.ה יוצא.ת מהבית תבחר.י טוב טוב כיצד את.ה

רוצה לשווק את עצמך.











אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אופנת סרוגות